קרעים בשרוול המסובב

רקע רפואי
מפרק הכתף האנושי מתאפיין בטווח תנועה רחב במיוחד, המאפשר שימוש מגוון בגפה העליונה. בשל מבנהו, התמיכה הגרמית בו פחותה יחסית למפרקים אחרים, ולכן תפקודו התקין תלוי בעיקר ברקמות הרכות: שרירים, גידים, עצבים, בורסות, רצועות ומבנים נוספים. פעולה מסונכרנת ומדויקת של מרכיבים אלו מאפשרת את פעילות הכתף, ופגיעה באחד מהם או בשילוב ביניהם עלולה לגרום לכאב, דלקת, הגבלה בטווח התנועה ואף לקרעים.

גידי השרוול המסובב (Rotator Cuff) – הכוללים את הסופרספינטוס, הסבסקפולריס, האינפרספינטוס והטרס מינור – הם מרכיב מרכזי בתפקוד התקין של הכתף, אך גם רגישים מאוד לפגיעות. תפקידם לשמר את מיקומו של ראש עצם הזרוע (Humerus) מול המשטח המפרקי בעצם השכמה (Scapula) – הגלנואיד (Glenoid) – במהלך כל טווח התנועה.

פגיעות נפוצות בגידים אלה כוללות דלקות, קרעים חלקיים או מלאים, שינויים ניווניים ולעיתים קרעים מאסיביים.

אישה כאב כתף

כיצד מתבצע האבחון:
האבחנה נעשית על סמך בדיקה גופנית ע”י הרופא המומחה בתחום הכתף, ובסיוע בדיקות דימות כמו צילום רנטגן, אולטרסאונד ולעיתים MRI. הבדיקות מאפשרות לזהות קרעים, שברים, שינויים גרמיים או ניווניים והערכת מצב הרקמות.

טיפול שמרני (לא ניתוחי):
ברוב המקרים, הטיפול הראשוני הוא שמרני – ומתאים למגוון הפגיעות: מתסמונת הצביטה ודלקות, ועד קרעים חלקיים ומלאים. אף על פי שלא ניתן לאחות את הקרע ללא ניתוח, טיפול שמרני עשוי לשפר משמעותית את התפקוד. עם זאת, קיימת נטייה להחמרת הקרע ולירידה באיכות השריר עם הזמן.
במקרים של קרע טראומטי (לא עקב שחיקה), מומלץ לפנות בהקדם לד”ר עירא בכר לשם קבלת חוות דעת כירורגית, שכן טיפול מהיר עשוי למנוע נזק בלתי הפיך או החמרה.

הגורמים לפגיעה:
הפגיעה בגידי השרוול המסובב נובעות לרוב מדלקת, שחיקה ניוונית או טראומה. מרווח ה-Subacromial, שנמצא בין ראש הזרוע לזיז גרמי בעצם השכמה (Acromion), כולל את חלק מהגידים ובורסה עשירה בעצבים. תנועות חוזרות מעל גובה הכתף, ירידה באספקת דם, זיזי עצם או חוסר סנכרון בין חלקי הכתף – כל אלו עלולים להוביל לתסמונת צביטה, שינויים ניווניים ואף לקרעים.
חשוב לציין כי קרעים בגידים יכולים להתפתח באופן הדרגתי, במיוחד מגיל 50 ומעלה, גם ללא חבלה ישירה. עם זאת, נפילה או תנועה פתאומית בגפה עלולות לגרום לקרע חריף גם בגיל צעיר יותר, או לעתים להחמרה בקרע קיים בגיל מבוגר יותר.

מהם התסמינים:
הסימפטום העיקרי הוא כאב מתמשך, לעיתים לאורך כל שעות היממה, המחמיר בלילה ובמהלך תנועות מעל גובה הכתף או בתנועות סיבוביות. תיתכן גם חולשה של הגפה והגבלה בתנועה האקטיבית.

אמצעים טיפוליים שמרניים:
  • מנוחה: הימנעות מתנועות שמחמירות כאב, בעיקר הרמת הזרוע מעל לגובה הכתף.
  • תרופות:
    • משככי כאבים: אקמול, אופטלגין, טרמדקס, זלדיאר
    • נוגדי דלקת לא סטרואידיים: אתופן, ארקוקסיה, איבופן
    • תוספים טבעיים: כורכומין, “מספר 7” (No. 7)
  • פיזיותרפיה: חיזוק שרירי הכתף והגב, שיפור יציבה, שיקום טווחי תנועה, תרגול ייצוב ועבודה על שרירי ליבה
  • זריקות סטרואידים: במקרים מסוימים של כאב עיקש, סטרואידים עשויים לספק הקלה זמנית – אך יש להשתמש בהם בזהירות עקב השפעות לוואי אפשריות על הגידים והשרירים, וכן תופעות לוואי סיסטמיות כמו עליה בערכי לחץ הדם והסוכר בדם.
  • טיפולים משלימים: דיקור (סיני ויבש), שיאצו, טווינא, כירופרקטיקה, אוסטאופתיה ועוד
טיפול בפיזיותרפיה