פריקת כתף קדמית

רקע:
מפרק הכתף האנושי מאפשר טווח תנועה רחב במיוחד, אך בשל התמיכה הגרמית המועטה שבו, מדובר במפרק בעל שיעור הפריקות הגבוה ביותר בגוף.
התנועה התקינה והיציבה של הכתף תלויה בשילוב מדויק של שרירים, רצועות, גידים ומבנים רכים נוספים, ובראשם הלברום – מבנה טבעתי סביב שקע הגלנויד אשר מגדיל את שטח הפנים ואליו מחוברת קפוסית המפרק. ביחד אלו מייצבים את ראש עצם הזרוע (הומרוס) במקומה.

מהי פריקת כתף?

בפריקת כתף, ראש עצם הזרוע מוסט ממקומו בשקע הגלנויד. ראש הזרוע יכול להיות מוסט חלקית בלבד – תתי פריקות (subluxation) , או לצאת במלואו מהשקע – פריקה מלאה (dislocation).

גורמים

ברוב המקרים, פריקה מלאה של הכתף נגרמת לאחר חבלה משמעותית או תנועה חדה מעל לגובה השכם.
הפריקה השכיחה ביותר בכתף (מעל ל 90%) היא פריקה קדמית ובה ברוב המקרים מנותק הלברום מחלקו הקדמי-תחתון של הגלנויד (bankart lesion) והקופסית המחוברת אליו נמתחת.

פריקה-קדמית

פגיעה זו אינה הפיכה ויכולה להיות מלווה בנזק גרמי לעצם הגלנויד (bony bankart lesion) ו/או לראש עצם ההומרוס (hill sachs lesion). בעשורים החמישי ואילך חל שינוי ברקמות והנזק האופייני לאחר פריקת כתף הופך להיות קרעים בשרוול המסובב (קרע חבלתי של השרוול המסובב)

תסמינים:

  •  השלב החריף לאחר פריקה קדמית מתאפיין בכאב עז ועיוות בקדמת הכתף. יש צורך לפנות לגורם רפואי זמין בהקדם האפשרי לשחזור הפריקה.
  • בשל הנזק האופייני לפריקות, השכיחות של פריקות חוזרות גבוהה וזו עולה ככל שגיל המטופל נמוך בזמן הפריקה הראשונה ופעילותו הפיזית גבוהה.
  • בנוסף לפריקות מלאות חוזרות, מטופלים רבים מדווחים על תת פריקות ותחושה שהכתף ״משוחררת״. סימנים אלו גורמים לאירועים חוזרים של כאב עז וחרדה מביצוע פעולות הכרוכות בהרמת היד מעל לגובה השכם.

אבחון:
בשלב החריף – באמצעות צילום רנטגן.

בשלב הכרוני – בדיקה גופנית בשילוב MRI עם חומר ניגוד מוזרק למפרק להערכת הנזק ללברום ומבנים נוספים. לעיתים נדרשת גם בדיקת CT להערכת הנזק גרמי.

אפשרויות טיפול:
טיפול שמרני: ניתן לנסות טיפול שמרני לאחר פריקת כתף ראשונה. ככל שגיל המטופל צעיר יותר בפריקה הראשונה, סיכוייו לפרוק בשנית גבוהים יותר. לאחר פריקה שניה, סיכויי הפריקה החוזרים עולים מעל 90% ולרוב נדרש טיפול ניתוחי לייצוב הכתף ומניעת התדרדרות במצב הכתף.

טיפול ניתוחי: נדרש כאשר קיימת פריקה חוזרת או נזק נלווה.

שיטות ניתוח:

1. תיקון Bankart ארתרוסקופי – מבוצע בשיטה זעיר פולשנית באמצעות מצלמה זעירה וכלים המוחדרים דרך מספר נקבים קטנים סביב הכתף.
בניתוח זה מבוצע תיקון של הלברום ועיגונו חזרה למפרק תוך וידוא מתח תקין של הקופסית של המפרק. היתרון בשיטה זו הוא היכולתלבצע פעולות נוספות במידה וקיימות במקביל כגון:
– תיקון היל זקס – Reimplassage – במידה והנזק לעצם ההומרוס משמעותי, מוצמדת מעטפת המפרק (הקופסית – capsule) יחד עם גיד האינפרספינטוס לאזור השקע בעצם (היל זקס) בכדי למנוע פריקות חוזרות. בשילוב הפרוצדורות, אחוז ההצלחה בניתוח עומד על כ 90%.
– תיקון נזק ללברום העליון – SLAP – ניתן לבצע תיקון של הלברום עליון במידה וגם הוא מנותק, ובכך לאפשר למטופל לחזור ולבצע פעילויות מעל גובה הראש ללא כאב או מגבלה.

פריקה קדמית

2. ניתוח העברת עצם – Latarjet – במקרים בהם קיים חסר גרמי משמעותי בעצם הגלנויד או נזק קשה לרקמה הרכה, יש צורך בשיפור התמיכה הגרמית. פעולה זאת ניתנת לביצוע על ידי ניוד זיז עצם בכתף אליו מחוברים גידים latarjet procedure, שימוש בעצם מהאגן של המטופל או שימוש בעצם מתורם.
ניתוח זה מבוצע גם במקרים יש מרכיב משמעותי של גמישות יתר למטופל וכן במטופלים המעוניינים לבצע פעילויות High Contact וכן חיילים קרביים (מותנה בוועדה רפואית – לרוב מחזיר לפרופיל קרבי).

לאחר הניתוח:
השיקום לאחר ניתוח לתיקון אי יציבות בכתף המסובב ארוך וממושך, טווחי תנועה תפקודיים וכוח מספק צפויים לחזור כ 4-6 חודשים לאחר הניתוח.

השחרור מבית החולים מתבצע ביום הניתוח או לאחריו.
כאב: ניתוחים אלו מאופיינים בכאב עז וממושך שהנו חלק מהליך החלמת הגידים. טרם הניתוח יש להצטייד במשככי כאבים על פי פרוטוקול שיינתן על ידי הרופא המנתח.
קבוע: יש צורך להצטייד במקבע כתף על פי מרשם שיינתן על ידי המנתח.
טיפול פיזיוטרפי: טיפול זה מהווה חלק בלתי נפרד מהניתוח ויש לתאם תור לפיזיוטרפיסט מנוסה בטיפול בבעיות הכתף מבעוד מועד. במהלך הטיפול יש לדבוק בהמלצות הרופא המנתח. חריגה מהמלצות אלו יכולה להביא לנזק חוזר ופריקות חוזרות.

סיבוכים אפשריים:

  • סיבוכי ההרדמה: הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בתוספת שילוב משתנה של האמצעים הבאים: אלחוש אזורי המתבצע על ידי זריקה באזור בסיס הצוואר, הזרקת משככי כאבים לכתף והחדרת משככי כאבים דרך עירוי הנוזלים. במקרים נדירים יתכנו תופעות לוואי בחומרה שונה לתרופות אלו.
  • פגיעה בכלי דם: ברוב המקרים מדובר בכלי דם קטנים ובדמם תת עורי שנספג עם הזמן אך במקרים נדירים יכול להביא לנזק משמעותי.
  • פגיעה בעצבים: יכולה להיות קשורה להרדמה האזורית שמבוצעת על ידי מרדים או להליך הניתוחי עצמו, ברוב המקרים חולפת אך במקרים נדירים יכולה להביא לנזק משמעותי ולא הפיך כגון בחולשה, ירידה תחושתית וכאב אזורי משמעותי וארוך טווח המלווה בתופעות מקומיות וסיסטמיות (CRPS). לעתים נפגע עצב תחושתי זעיר באזור הניתוח ומופיעה תחושת כאב ורגישות יתר באזור. בניתוח לניוד העצם קיימת שכיחות גבוהה יותר של נזקים עצביים אלו.
  • זיהום: בשל העובדה שמדובר בניתוח זעיר פולשני במהלכו נשטף המפרק בליטרים רבים של נוזל שכיחות הזיהומים נמוכה. במהלך הניתוח ננקטים אמצעים להוריד שכיחות סיבוך זה, כגון מתן אנטיביוטיקה והקפדה על סביבה סטרילית בחדר הניתוח ובאזור המנותח. אך במקרים נדירים יתכנו זיהומים המצריכים טיפול אנטיביוטי ואף ניתוחים לשטיפת המפרק.
  • קישיון: הגבלת תנועה משמעותית צפויה בחודשים הראשונים לאחר ניתוח אך במקרים מסוימים מגבלה זו אורכת יותר מהצפוי ובמקרים נדירים אף מצריכה ניתוח לשחרור הידבקויות שנוצרות על ידי הגוף לאחר התיקון.
  • פריקות חוזרות: הספרות הרפואית מדברת על 1-15% פריקות חוזרות בתלות בסוג הניתוח, איכות הרקמה ורמת הפעילות של המטופל.